הסקס השני עם אהובי השחרחר הייתה טבעי יותר
אני נשבע שהזיכרונות, שעוד נותרו לי מאותם
ימים, מאותן שנים עם אבו ג'ורג', צפים יותר ויותר בתודעה שלי לאחרונה. הסיבה ? אולי בגלל שאני כותב את הבלוג הזה. אבל, אני
נוטה להאמין שהם עולים מסיבות נוספות: אני נמצא בשלב של חיפוש עצמי עמוק, של
התנסויות חדשות, מטמורפוזה לאדם שאני כיום ושל ניסיון שיקום של אהבה שחוויתי בשלוש
השנים האחרונות, שהתקלקלה ושאיננה מצליחה להתרומם מאז, יהיו הסיבות לכך, אשר יהיו.
החיפוש הזה אחראי בין היתר לעיסוק הגובר שלי
במיניות ובמין בחברה שלי, ניסיון כנה, שזוכה ללא מעט תגובות ברחוב, רובן הגדול,
אני חייב להודות, מפרגנות ומחזקות את עוזי.
קשה לי אחרי שנים כה רבות ושלל התנסויות להיזכר
בו, באבו ג'ורג' ובאהבה העצומה שהייתה לי אליו. זיכרונות ספציפיים, טובים ומרים
כאחד, מתערבבים בי כל הזמן ואני מעלה אותם כאן על כתב, מתעד אותם, מקעקע אותם על
גופי, חושף אותם אל העולם ואל אור השמש, בידיעה שאני עוד עשוי להיכוות...
אני זוכר מנגנון אחד ברור: גאות גואה ושפל
שפל במיוחד! ככה הוא ניהל אותי. אם אהבנו, אהבנו בעוז רב, לא ראינו בעיניים. ואם
רבנו, שנאנו שנאה תהומית, שנאה שאתה שומר רק לאויביך. הקיצוניות הזאת החלה להכות
רק אחרי תקופה ארוכה, אחרי כמעט 3 שנים. אט - אט התת מודע שלי הבין שמשהו לא תקין
בקשר הרומנטי הזה וליבי שהתרחב כל כך מעצם נוכחותו בחיי, סירב להאמין, הכחיש וסילק
כל ספק.
אני לרוב שילמתי את המחיר! אבו ג'ורג' התעקש
שמה שאנחנו עושים הוא איסור מוחלט ועדיף שננעל אותו עמוק עמוק בתוכנו. לו הייתה
חשובה מראית העין, לי, בשלב מסוים, אחרי שעיניי החלו מחלימות מאורו הבוהק והמסמא,
הייתה חשובה הכנות וההתחברות לעצמי. המנגנון
האובדני הזה שחיבקתי כל כך הרבה שנים, גרם לי להתפשר, גרם לי לאבד את עצמי בתוכו
והפך אותי ברבות השנים לאדם קר מבחינה רגשית.
אחרי הסקס הראשון ביננו, חששנו לדבר על מה
שהיה. ברור היה לשנינו שהייתה שם הנאה עזה. בסתר ליבי רציתי עוד מהאהבה הזאת ובסתר
ליבו הוא רצה עוד ממני !
ימי החורף הגיעו במהירות, פעם בשבוע, לפחות,
הייתי מבלה במחיצתו. היינו מתחבקים בסתר בחדרו בעוד הרוחות והגשמים נשבו וזעפו
בחוץ. הרגעים הקטנים האלה עשו אותי מאושר. חום גופו הצית את הדמיון שלי: ראיתי
אותנו בורחים ביחד מיפו, עוברים לגור ביחד, מבשרים להורים, צפיתי את המשבר איתם,
את תהליך האבל ואז הקבלה, את חזרתנו לחיק המשפחה ואת החיים המשותפים של שנינו כאן
בארץ אבות, למרות הכל. חלומות באספמיה!
חששתי לשתף אותו במחשבותיי, ידעתי שהוא רחוק
מהחלומות האלה כמרחק השמש מכדור הארץ, שנות אור הפרידו ביננו. לו היה חשוב לשמור
על מראית עין. רצה להמשיך לצאת עם בנות רק כדי "למנוע את הרכילויות
המיותרות". הוא רצה להשביע ולרצות את רצונות הסביבה הקרובה אליו. הוא לא
האמין ביציאה מהארון מעולם. מודה, גם אני חשבתי אז, שזה בלתי אפשרי, שזה אפילו
מגעיל !
הכל היה מותנה: החיבוקים המבוהלים ביננו,
הנשיקות המהירות, אפילו המגע האינטימי המזדמן היה מהיר ועצבני. הכל היה מוחבא,
מוסתר ומוצלל. 3 שבועות שלמים עברו עד שהוא העז לשאול אותי איך הרגשתי אחרי הסקס
הראשון. גופי פלט את המילים "היה
כייף אני רוצה עוד!". לא שלטתי על מוצא פי. זו הייתה האמת ! והטחתי אותה
בפניו. זה הרגיע אותו. תכננו ביחד את המפגש המיני הבא ביננו.
תכנונים כאלה ארכו יותר מדי זמן, לפחות בהתחלה.
שנינו למדנו איך לעשות את זה. חקרנו את גופנו לאט לאט. בזמנו לא הייתה לנו גישה
לחינוך מיני להט"בי. לא ידענו מה נכון ומה לא נכון... נתנו לאינסטינקטים
להוביל. גם אנחנו צרכנו את המידע המועט שהיה לנו אז, ממגזני פורנו וסרטים כחולים.
בשוק הפשפשים, איפה שכיום ממוקמת מסעדת "האיטלקיה" (אוכל מעולה, אגב...),
הייתה חנות קטנה עם מוכר זקן. הוא מכר שם מגזינים למבוגרים וגם סרטי פורנו. רוב
הסרטים והמגזינים שהוא מכר שם, היו סרטים הטרוסקסואלים. אבו ג'ורג' היה מטיל עליי
את המשימה לנבור בין המגזינים והסרטים ולנסות למצוא סרט פורנו של גייז. זה הביך
אותי אז , זה מביך אותי גם היום שאני נזכר כיצד הייתי הולך לדוכן, בעיקר בימי
שישי, אחרי הבית ספר, לבוש במעיל כבד עם קפוצ'ון, מציץ לצדדים, מוודא שהשטח פנוי
ואז עובר את הכביש ישר אל הדוכן הראשון בפינה, אומר שלום למוכר בחטף, סוקר את
השכבה הראשונה של הסרטים ואחר כך, אם שפר מזלי, הייתי מוצא איזה סרט אחד או שניים
של גייז, חוטף אותם, משלם 25 שקלים לסרט, עוטף אותם בשקים שחורה ובורח. בדרך הייתי
מחייך חיוך רחב ודבילי, זכינו !
חששתי כל כך מהמפגש המיני השני. הראשון לא
היה נעים כל כך, היה מהיר ומפוחד. חששתי שלא אדע להתנהל מול אהובי. המבוכה הייתה
רבה מדי. אני חושב שגם אבו ג'ורג' חשש. הוא ידע לעשות את זה על אוטומט עם בנות.
אני הייתי התנסות אחרת לגמרי.
קבענו להיפגש בביתו. בדרך כלל עשינו אהבה
בחדרו. לו היה חדר נפרד אני חלקתי את חדרי הקטן עם אחותי ואחי הקטן. אינטימיות
ופרטיות לא היו בנמצא.
היום המיוחל הגיע, חיכיתי לו בכיליון עיניים.
הבית שוב היה ריק, הוריו ואחיו לא היו בבית. עלינו לחדר, יכולתי לראות את ההתרגשות
ואת התאבה הבוערת בעיניו, צולבת אותי, מחשמלת את כל גופי. הפעם הדברים זרמו לאט יותר,
טעמתי את אהובי השחרחר לאט לאט. בין לבין צחקקנו, האווירה הייתה רגועה יותר.
יכולתי לנשום אותו אל תוכי, להתבשם בו ולהפשיט אותו לאט לאט בלי לחץ ובלי מחשבות
מיותרות. בגלל גילו הבוגר (גדול ממני בשנתיים), הוא תמיד לקח את המושכות לידיו.
ידעתי שהוא רצה לחדור והרשתי לו. ההרגשה הייתה נעימה ! אהבתי אותו כל כך ! פחדתי
להגיד לו את זה. חששתי שזה יבריח אותו ! תוך כדי אהבה הוא פרץ אל הדלת הפתוחה ואמר
את זה "אני אוהב אותך !", "אני אוהב אותך גם" פלטתי מיד את
המילים מפי. לא היה שום מחסום ! הכל היה ברור וחד. הוא גמר ואני אחריו , זוכר את
זה עד היום ! ריחפתי בחדר, הוא היה מאושר, חפנתי אותו אל תוכי והיה לי ברור יותר
מאי פעם שזכיתי לטעום בפעם הראשונה בחיי, מהי אהבה אמתית ותמה ...
תגובות
הוסף רשומת תגובה