חברות מוסלמיות והומוסקסואליות
אני לא מתיימר לדעת יותר מאנשי דת או מחכמי
הלכה על האיסור הדתי על הומוסקסואליות או על התיעוב הדתי למושגי החד מיניות. הבלוג
הזה נועד, כמו שכתבתי בעבר, לענות על שאלות רבות שאני נשאל ותהיות שנתקלתי בהן
בעבר, קצת יותר מעשור לאחר שהתחלתי את תהליך היציאה מהארון!
לצד שיתוף חוויותיי, חשוב לי לפרוץ את גבולות
השיח, את גבולות הטאבו בשיח הערבי והמוסלמי על מיניות ומין. לגלות יותר ולהסתיר
פחות.
לפני תקופה קצרה, פגשתי חבר טוב,
"מוסלמי מבית טוב ומסורתי", צעיר בתחילת הדרך שמתחבט בינו לבין עצמו
בשאלות של מוסר, משיכה מינית ועונש אלוהי שהובטח לכל מי שעושה את "התועבה
הזאת". "אני בן אדם מאמין, קשה לי עם המשיכה המינית שיש לי לגברים ואני
חי בגיהינום יום יומי שבין הסתרה והכחשה לבין רצון כן ואמיתי לא לפרוץ גבולות
מוסריים שמכתיבים הקוראן והסונה (נוהג ואורחות החיים של הנביא מוחמד). העובדה היא
שאני נמשך לגברים ואני לא מוצא מזור לנפשי. אני נמשך לגברים ולא רואה את עצמי פוגע
ברגשותיה של אישה וגם לא מקיים איתה יחסי מין כי אני לא נמשך לנשים".
קשה לי לייעץ לאדם כזה. כיצד יוכל למצוא
מרגוע ולקבל את עצמו כפי שהוא, ועדיין לא להרגיש כאילו הוא נוטש את החברה ואת
המסורת שאליהן הוא מרגיש שייכות גדולה. ובכל זאת אנסה לצייר מסגרת רחבה יותר לשיח
הזה. אולי זה ימצא אוזן קשבת ויאפשר דיון כן ופתוח בעניין.
כמו בדתות אחרות, גם באסלאם פעילות
הומוסקסואלית היא איסור חמור ומפורש !
בתורה כתוב "וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי
אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא" (ויקרא, י"ח, כ"ב). העונש המקראי מפורש
מאד - "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה
עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם" (ויקרא, כ', י"ג).
בכתבי הקודש הנוצריים מתייחסים לפרקטיקות
מיניות שהיום ייקראו "הומוסקסואליות", אבל בטקסטים המקוריים של כתבי
הקודש אין התייחסות מפורשות להומוסקסואליות כנטייה מינית - חברתית. הפסוקים בספר ויקרא
בתנ"ך אוסרים על משכב זכר והסיפור על סדום ועמורה, פורש על ידי מספר אנשים, כמגנה פרקטיקות הומוסקסואליות. הברית החדשה מתייחסת ל"חוסר מוסריות
מיני" במספר הזדמנויות, למשל בספר מתי ט"ו:19, "כִּי מִן־הַלֵּב
יוֹצְאוֹת מַחְשְׁבוֹת רָע רְצִיחוֹת נִאוּפִים זְנוּנִים גְּנֵבוֹת עֵדוּת שֶׁקֶר
וְגִדּוּפִים". בספר מרקוס ז:21, כתוב "כִּי מִבִּפְנִים, מִלֵּב בְּנֵי
הָאָדָם, יוֹצְאוֹת מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, זְנוּנִים, גְּנֵבוֹת, רְצִיחוֹת"
ועוד. יחסים הומוסקסואליים נחשבים לחלק מהפרקטיקות המיניות הלא מוסריות הללו.
ככלל, החוק האסלאמי, למי שלא יודע, מושתת על
2 אבני יסוד עיקריים והם: הקוראן ומה שמכונה הסונה (הדרך) - אורחות חייו של נביא
האסלאם, מוחמד, ואמירות שיוחסו לו (החדית', الحديث), ומשמשות כמודל לאורח החיים הראוי למוסלמי. ההלכה
האסלאמית, או כפי שהוא מכונה "השריעה האסלאמית", (מקבילה באופייה להלכה
היהודית) מושתתת על עוד שתי אבני יסוד משניות, והן ההיקש (קיאס, القياس)
וההסכמה הכללית (איג'מאע, اجماع) אותן לא אפרט כאן, אך היה לי חשוב להזכיר אותן.
ואכן הקוראן מתייחס להומוסקסואליות במשל סיפור
סדום ועמורה ולוט הנביא. אגב, מכאן גם גזורה המילה "לוטי" (لوطي)
שהיא מילה המתארת הומו בערבית.
כך נכתב למשל באחד הפסוקים בקוראן:
"وَلُوطًا إِذْ قَالَ لِقَوْمِهِ أَتَأْتُونَ الْفَاحِشَةَ مَا
سَبَقَكُم بِهَا مِنْ أَحَدٍ مِّن الْعَالَمِينَ * إِنَّكُمْ لَتَأْتُونَ
الرِّجَالَ شَهْوَةً مِّن دُونِ النِّسَاء بَلْ أَنتُمْ قَوْمٌ مُّسْرِفُونَ"
(سورة الأعراف: آيات 81،80).
"וגם
לוט. הוא אמר לבני עמו, איכה תעזו לעשות תועבה אשר לא עשה כמוה איש מבין שוכני
העולמים לפניכם * אתם באים אל הזכרים בתאווה ולא אל הנשים, ואתם קהל מתהוללים"
(סורה 7, "ממרום החומה": פסוקים 80 ו-81).
עוד פסוק שיש המפרשים אותו גם כעדות על
התנהגות לסבית לא נאותה וניאוף:
"وَالَّلاتِي
يَأْتِينَ الْفَاحِشَةَ مِن نِّسَائِكُمْ فَاسْتَشْهِدُواْ عَلَيْهِنَّ أَرْبَعَةً
مِّنكُمْ فَإِن شَهِدُواْ فَأَمْسِكُوهُنَّ فِي الْبُيُوتِ حَتَّىَ
يَتَوَفَّاهُنَّ الْمَوْتُ أَوْ يَجْعَلَ اللَّهُ لَهُنَّ سَبِيلاً* وَاللَّذَانَ
يَأْتِيَانِهَا مِنكُمْ فَآذُوهُمَا فَإِن تَابَا وَأَصْلَحَا فَأَعْرِضُواْ
عَنْهُمَا إِنَّ اللَّهَ كَانَ تَوَّابًا رَّحِيمًا"
(سورة النساء: آيات 16،15).
"נשותיכם העושות תועבה, הקימו עליהן
ארבעה עדים מביניכם. אם יעידו, החזיקו אותן בבית עד שיפקדן המוות, או עד אשר ייתן
להן אלוהים מוצא. אם יעשוה שניים מביניכם, הענישו אותם, ואם יחזרו בתשובה ויתקנו
את דרכם, הניחו להם. אלוהים רוצה בתשובת עבדיו ורחום." (סורה 4,
"הנשים": פסוקים 15 ו-16)
ועכשיו אחרי כל ההקדמה הזאת חשוב לי לנסות
לסלול דרך חדשה וביקורתית שרבים מן המלומדים והדתיים לא יאהבו. אני עושה את זה
בשבילך א', כי אני יודע עד כמה אתה סובל. ככה אני לפחות מתמודד עם הדברים.
כמה הערות:
אחת האופציות להתמודדות עם הדילמה היא נטישה
של הפרשנות האורתודוכסית. אני עושה את זה כבר כמה שנים טובות. רוב הפירושים הדתיים
מאד מחמירים ואני בלב שלם אומר לך שאני לא מרגיש שאני עושה דבר שמכעיס את אלוהיי.
אני אוהב את אהוב ליבי אהבה גדולה ומקווה
לצמוח עם האהבה הזאת. אין בה שום טאבו ובעיניי אין בה שום דבר המפר את אהבת האל. למי
שיטען "אתם מפרים את הציווי האלוהי של הקמת משפחה", אני אענה שבעולם של
היום קיימת אופציית הפונדקאות והילדים שלי לא יהיו פחות מוסריים בגלל שיש להם שני
אבות.
האסלאם כהבניה חברתית-אמונית מושתת על גבולות
מסוימים, "חודוד" (גבולות, حدود). ישנו
גבול עליון וישנו גבול תחתון. ולמה אני מתכוון? כאשר אנשי דאע"ש שומעים על
הומוסקסואל, או על נואפת או אפילו על שיעי, אין אצלם מקום לפרשנות יצירתית או
לחשיבה סלחנית. את ההומו הם יזרקו מראש בניין ויצלמו את זה ואת הנואפת, יקברו עד
מותניה ויסקלו אותה למוות.
אני זוכר משיעורי הדת בבית הספר, סיפורים חוזרים ונשנים על
התנהגות הנביא כאשר הובאו בפניו עבירות שעונשן מוות, הוא היה מסתובב ואוטם את
אוזניו. ואם בכל זאת היה צריך לפסוק היה מנסה לגזור את העונש הקל ביותר. ואם עדיין
לא הייתה ברירה אלא לפסוק את העונש ה'חד', הסופי, בגבול העליון, הורה כי העונש
יבוצע בצורה הרגישה והמכבדת ביותר, הן לנענש והן למשפחתו. מכאן שהכל נתון
לאינטרפרטציה חוקית- משפטית-חברתית וזו אגב גם הסיבה שמעטות הן המדינות המוסלמיות שמשיתות
עונש מוות על מי שנחשד כהומוסקסואל או כלסבית.
פרשנים אסלאמיים ולא בהכרח ערבים טוענים יותר מזה: אמנם הסיפור
של הנביא לוט וסיפור סדום ועמורה הם ההשראה לאיסור על היחסים החד-מיניים, אלה
שהפרשנות שהם מציעים לסיפור הזה, היא מתקדמת ושונה. רבים מהם טוענים כי אנשי סדום
ועמורה נחשדו באונס אלים של נשים, גברים וילדים עם דגש על יחסים אסורים בכפייה.
נקודה חשובה אחרת שהם מתרכזים בה, היא עצם העובדה שאנשי סדום לא קיבלו את הציווי
האלוהי מפי הנביא לוט ולא האמינו בבשורה שלו על קיומו של אל אחד. מכאן שלא היחסים
ההומוסקסואליים הם שהובילו להשמדתם, כי אם האונס הברוטאלי והאכזרי ואי האמונה באל
אחד.
ולמי שמתעקש שאפשר לחבר בין הומוסקסואליות וקיום מצוות דתיות,
אגיד שיש לא מעט מקרים בהם אנשי דת מוסלמים יצאו מהארון ועדיין המשיכו לקיים את
אורחות חייהם המוסלמיים. מוביל תפילה (אימאם, امام)
כזה הוא האימאם הצרפתי ממוצא אלג'יראי, לודביק מוחמד זאהד (لودفيك محمد زاهد) שאף התחתן עם בן זוגו בשנת 2012, שנה לפני שאושרו נישואים חד
מיניים בחוק הצרפתי. לודביק אף התראיין במספר תחנות טלוויזיה בעולם הערבי והתווכח
עם חכמי דת אורתודוכסיים (לרוב ממדינות ערב) שלא מקבלים אותו ואת הקהילה שהוא
מוביל.
במקרה אחר, בוושינגטון, האימאם דאעי עבדאללה (داعي عبدالله ضيئ، امام مسجد نور الإصلاح في واشنطن) נישא גם הוא לגבר ואף סיפר על
אהבתו ומשיכתו לגברים אחרי שניסה להיות בקשר עם אישה ולא צלח.
אני מודה, גבולות השיח הדתי בעניינים של חד מיניות ונושאים
להט"ביים הם מאד צרים. אני מביא את הדוגמאות האלה ואני יודע שהן מינוריות ולא
מעידות על הכלל. ובכל זאת, א' יקירי, יש גם לא מעט סלבס ערבים שפורצים גבולות
ומציינים את היותם הומואים (לדוגמה חאמד סינו, סולן להקת משרוע לילה). מצבם של
ההומואים והלסביות ברוב מדינות ערב רע, אך הוא לא סופי ונתון כל הזמן לפרשנות
מחודשת. תלוי עד כמה החברה תרצה לפרוץ את הגבולות.
לוקח על עצמי את התפקיד הצנוע הזה בתקווה שהלב שלך, א'
יהיה פתוח לקבלה עצמית וחיים בשלום עם נטייתך המינית ועם המסורת שאתה כה משתוקק
אליה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה